מרחב בוגרים

  • לעוף על החינוך "האקתון" חינוכי-חברתי מכללת סמינר הקיבוצים
    זה סיפור על שיתוף ונתינה וכך הוא גם מתחיל. לפני חודש לערך קיבלנו הזמנה מפרופסור יורם הרפז לספר לפורום התחדשנת חינוכית בעמק חפר על ההאנגר שלנו. בסוף ההרצאה ניגש אלינו רכז מעורבות חברתית מסמינר הקיבוצים והזמין אותנו להשתתף ב"האקתון", אירוע מיוחד בסמינר הקיבוצים שאליו נבחרות 20 יוזמות חינוכיות-חברתיות לפיתוח, שיתוף והפרייה הדדית. סהר נסעה לפני שבוע לפגישת הכנה שבה התחילה לעבוד על פיצ' הפתיחה (נאום 3 דקות המציג את היוזמה) ונבחרנו מתוך 50 יוזמות להשתתף באירוע... [אתר ההאקתון]

    יצאנו ביום חמישי ישירות מבית הספר לסמינר הקיבוצים בתל אביב, מתרגשים וקצת לחוצים חיכינו כמעט שעה וחצי לתורנו לדבר. שמענו יוזמות מעניינות ומרגשות שכולן באות לשפר את עולמנו ואת חיי הנוער, כולן באות מרצון להשקיע ולתת מעצמנו לאחר. אמנם היינו כמעט היוזמה היחידה שבה המבוגרים חשבו שיש לשתף את הנוער בפיתוח הרעיון ולכן היינו גם קבוצת היזמים הגדולה ביותר. 

    חשוב לציין שהאוכל היה חינם וניתן על ידי נותני חסות שונים שלא ביקשו פרסום או תודה, הגלידות חולקו כמו כוסות המים בחום התל אביבי והנוכחות הרחבה שלנו יצרה אווירה נעימה, כיפית ושמחה שהשפיעה על כל האירוע. כיאה לנו, מיד הבנו שבכל מקרה יהיה לנו כיף...


    אחרי כמה זמן התחילו לגשת אלינו המון אנשים, אנשי חינוך, מורים, מנהלים שרצו לשמוע ולפרגן, יועצי תוכן, מפתחי תוכנה, יועצים ארגוניים שרצו לתת מנסיונם בהתנדבות, יזמים אחרים, אנשי אקדמיה ועוד. כולם התעניינו בהאנגר, רצו להבין לעומק את הרעיון, לנסות להבדיל אותו מרעיונות אחרים ולהצליח לדמיין את מה שאנחנו רואים כל יום, לשקף לנו את ההבנות שלהם ובכך לפתח אותנו ואת עצמם מתוך הבנה שיש כאן אירוע של הפרייה הדדית. 



    כל אדם שניגש למעגל שבו ישבנו הוקף על ידי שניים שלושה תלמידים ששמחו לספר, לתאר ולתת את הפרשנות שלהם למונח "האנגר". התלמידים קיבלו שאלות רבות, לעיתים נוקבות או מורכבות והרבה פעמים מפרגנות ומתפעלות מרמת ההסבר, מעומק ההבנה, ההתבוננות העצמית, יכולת הניתוח והחיבור הרגשי של התלמידים להאנגר. הרבה מאיתנו גם ניגשו לקבוצות אחרות, תרמו ידע, נסיון, עצות של אלה שנמצאים בשטח (בעיקר הילדים), רעיונות והצעות לעזרה לאחרים. 

    מארוחת צהריים עד ארוחת ערב ואחר כך מארוחת ערב עד אמצע הלילה ישבנו במעגלים משתנים בקבוצות חשיבה בדיונים אין סופיים שהשתמשו במונחים שונים בכדי לתאר חלקים שונים במבנה, בצרכים, בתהליך, במנגנון, במסגרת ובעיקר בהאנגר ובתיכון שלנו.

    לקראת סוף הערב נוצר מעגל גדול ופסיכולוגית אירגונית ביקשה מכל ילד לתאר איך היה רוצה להרגיש כלפי ההאנגר בסוף תקופת לימודיו בביתה הספר. עלו מילים כמו: "להאמין בעצמי", "ללמוד לנהל את עצמי" להצליח להוציא את המירב מ..." להגשים חלום" "אני כבר מגשים", "להרגיש גאה", "להרגיש שייך", "להבין", "להצליח" ועוד תיאורים שהשאירו אותנו הצוות פעורי פה ונרגשים. 
    לאחר עוד כמה שיחות לילה, שיחות נפש, פיצה לילית ופריסת שקי שינה, הלכנו לבסוף לישון...



    ... בכדי לקום ב-7:00 ולהמשיך את תהליך איסוף המחשבות, עיבוד השיחות והמידע וכניסה לכתיבת פיצ' הסיום שאמור להראות את ההתקדמות שהשגנו ביממה של עבודה. 


    שוב נרגשים, שוב לחוצים ישבנו וחיכינו לתורנו. הפיצ' מדבר בעד עצמו, וכך גם הפרס. 

    התפזרנו הביתה, עייפים, גאים, שמחים, מחוזקים, מאמינים ועם תחושה של שליחות נדירה ויכולת לשנות את העולם שבו אנחנו חיים. 

    תודה לצוות העבודה: אופיר, אמיר, אמיר, גילעד, חושן, ליאור, נועם, רועי, שירה, תומר, והצמד גלי ואורי כמובן שהתגייסו איתנו לדרך לא ידועה, לא ברורה, התחייבו לתהליך שסופו לא מוגדר ויצאו גדולים!!!

    אוהבים,
    סהר ולי


    פיצ' פתיחה








    פיצ' סיכום




    נשלח 25 במאי 2018, 13:41 על ידי Lee Van Spier
הצג הודעות 1 - 1 מתוך 63. הצג עוד »