איים אבודים

נשלח 16 בנוב׳ 2013, 12:26 על ידי Uri Elasar

השיעור יועד מלכתחילה להיות שיעור מאתגר באמנות, כשהכוונה במילה "איתגור" מתייחסת לנכונות המשתתפים להתחייב לתהליך עבודה שכולל  גיבוש רעיוני-מחשבתי וגיבושו אל עבודה חומרית.

התחלנו את המפגשים בסיפור של ז'וז'ה סרמגו על האי הנעלם. גיבור הסיפור (שמזכיר קצת את כריסטופר קולומבוס בנחישות דרישתו) מגיע אל המלך ומבקש ספינה כדי לצאת ולגלות אי נעלם. השיחה המתנהלת בין השניים מזכירה בהתנהלותה את זו שבין אב לבנו המבקש לצאת ולתור אחר משאלת ליבו שעדיין אינה ידועה לו: המלך אומר: אין יותר איים אבודים. כל האיים כבר נמצאים על המפות. האיש אומר: על המפות רשומים כל האיים שכבר נמצאו. אני רוצה לצאת ולמצוא את זה שאף אחד לפני לא מצא.

שוחחנו על כך שלגלות את הרצון האמיתי שלנו זה קצת כמו לתור אי נעלם..

בהמשך הגדרנו את המושג "אי" ובאופן הומוריסטי התייחסנו גם אל ההיבט הלשוני של המילה "אי"  כמילת שלילה וכדי לעזור לבחור את הייחוד של האי שלנו בחרנו איך להתייחס אליו, האם מתוך ההיבט השוללני: אי- רצון, אי- הגיון, אי- סדר וכ"ו, או מתוך ההיבט החיובי: אי של סדר, אי של הגיון, אי של שקט וכ"ו. מתוך בחירות אלו יצאנו לעבודה על "לוח חזון" של האי שלנו. בעזרת ציור, הדבקות, כתיבה.

בהמשך: יצרנו בעזרתה של רויטל יערי פנקסים מלווים: מטרת הפנקס המלווה היא לכנס בתוכו רעיונות, דימויים ומחשבות בקשר לפרויקט. למדנו מרויטל המון ויצאו פנקסים יפהפיים.

הקדשנו שני שיעורים לעבודה בתוך הפינקסים, וכמו כן אני קוראת את רובינסון קרוזו (בגרסתה המקוצרת והמרוככת של בינה אופק) .

בקרוב נתחיל לעבוד על האיים עצמם, עבודה בתלת- מימד, פרטנית או משותפת. השיעור נמשך אל תוך "זמן שלנו" כדי לאפשר לנו משך עבודה רב יותר. קבוצת הילדים שמשתתפים מגלה רצינות והתלהבות. את תוצאות עבודתנו תוכלו לראות בתערוכה!

Comments