אנשים יקרים ונשים יקרות, שלושה שבועות לילדי ז-ט, חודש ושבוע לשאר..
בערך... החום כבר כאן והבריכות נפתחות. זה זמן בו הנזילות והזיעה שולטים
בכיפה ואנחנו צריכים לעשות שני דברים: להקפיד לא לנזול, להמשיך ולהחזיק
גבולות וסדרים, לא לתת לזיעה לטשטש את הראייה... ובאותה עת להתרגש, להתלהב
ולהלהיב לקראת סיום שנה שמכיל הרבה פרידות, סיומות, הופעות, עבודות, הערכות
ו... איך עושים את הכל בייחד? לא ברור בכלל... אבל משתדלים! משתדלים לגייס
את הכוחות להמשיך כי כמו תמיד הסיום הקרב כפי שאנחנו כבר יודעים הוא
משמעותי, מרגש ומסיים תקופה מלאת עשייה, חוויות ובעיקר הוא תקופה משמעותית
של חיים שכולנו עוברים כאם בבית הספר... תלמידות, מורים, הורים, כל אחד
בדרכו ובמינון שלו ואין ראוי ונכון לחגוג סיום כזה של תקופה. זה הזמן של
כולנו לגלות סבלנות, נדיבות ולהעלות חיוך! אז מה היה לנו השבוע? סקולוור - לפני
שנה הביא אמיר יעקובי (מרחב בוגרים) רעיון לפעילות בית ספרית אותה הוא לקח
ממחנה קיץ אמריקאי בו היה... האירוע הופק ואורגן כולו על ידי אמיר בעזרת
כמה אנשי צוות וכמה תלמידים והיה מאד מוצלח. השנה אמיר ועוד מספר ילדים
שותפים הפכו את האירוע למסורת שכללה את תלמידי ה' עד ט באופן פעיל ואת שאר
בית הספר בתור צופים\מעודיים בחלק מהזמן. בית הספר הרגיל שהכרנו נפסק
ובמקומו השתלטו הכחולים והירוקים בתחרויות מגוונות והרבה מאד אנרגיות
ועשייה... לא מובן הוא מאליו שרעיון של תלמיד והפקה כל כך גדולה לכל כך
הרבה אנשים מצליח ובטח לא מובן מאליו שהוא הופך למסורת שכולם מחכים לה...
לפחות רובם. הנה כמה מילים על החוויה שכתבה סהר המורה... היו המון רגעים קסומים אתמול. ערבוביה של ילדים שהדבר היחיד המשותף להם זה הצבע מעורבות של מגוון עצום של ילדים -והזדמנות לכל אחד ואחת להביא ולהביע את עצמו. המון רגעי התבוננות ושיקוף על מנהיגות והובלה המון התנסויות חברתיות, ספורטיביות, לימודיות. מחוייבות עצומה של הילדים המארגנים לארוע עצמו - הוא היה שלהם. לגמרי. הגעה, כמעט מדי שבוע (מתחילת השנה!!) של הילדים המארגנים והמורים לישיבות התארגנות לקראת הסקולוור. הייתה התלהבות והתפלאות. היה שיתוף פעולה. היה גם כעס, חוסר סבלנות ועצבנות - ומזל שהיו שם המבוגרים הנכונים לתפוס את הרגע ולהיות שם עם הילדים. היו גם ילדים שלא מצאו את עצמם - וזה היה בסדר יותר או בסדר פחות. היו את כיתה ה' - ששנה שלמה חיכו לרגע הזה. והיו את כיתה ד' - שמחכים לו בשנה הבאה. והיו את שאר ילדי בית ספר - שעודדו, תמכו, הכינו שלטים. והיה
את רגע הסיום שהחצר התמלאה בילדים - חלקם מעודדים, חלקם שותים מים מכד של
"מי עדן" בלי לחשוב פעמיים. ואנחנו המבוגרים מתבוננים בהתלהבות ובשמחה
שלהם, לא מבינים איך הם עושים את זה? לשתות ככה, 50 ילדים מאותו בקבוק?! והיה את יינון - שארגן והפיק את כל ההגברה. בסבלנות רבה - למרות שלא תמיד היו סבלניים אליו. והדור הבא של ההגברה ניצב לידו -לומד. הייתה את הארוחה, עם החוקים השוניים במחלוקת, ועם התוצאה ההזויה של 50 ילדים יושבים שקטים מסביב לשולחן עם אוכל שהם הביאו. ומשחקי הספורט, והעידוד והפרגון. היו ילדים שבחרו לפתור חידות קשות ביותר באמצעות הקודים שלי ואמיר הכינו במסגרת החונכות. והיו המון ילדים שחזרו הבייתה. חלקם אולי סיפרו שזה היה אחד הימים הטובים שלהם בבית הספר. חלקם חזרו עם אמירות אחרות. מרגישה
שאין הרבה אירועים כאלו בבית הספר. שמביאים את הילדים כל כך לידי ביטוי.
שמתחילים מיוזמה של ילד שעובר תהליך כל כך משמעותי במהלכו והופכים להיות
משהו מאוד מרכזי. כמו שאמיר אמר - התחרות הסתיימה. והיא לא אמיתית. היא חלק מהמשחק. ואיזה כיף לנו שיש לנו בית ספר כזה שמאפשר את זה. רוצה לשתף בגאווה הגדולה שחשתי אתמול לנועם, עדי, אסף, נעמה, נועם, תומר ואמיר. וגם עמר, פז, מאיה וזהר - שקיבלו הזדמנות יקרה ביותר. ופחות חשוב אבל חשוב להזכיר את הקב' הירוקה שזוכה בתחרות זאת שנה שנייה ברציפות! ומי שרוצה לראות עוד תמונות וסרטים יכול להיכנס לאלבום תמונות השבוע ביקור בכנף ורמת הגולן - במסגרת
יום רביעי הגדול יצאו ילדי מרחב בוגר כולו (הח' הרוויחו) לביקור בבית
הספר הדמוקרטי מדגם סאדברי כנף ברמת הגולן. סיום תקופת ההשכלה והלימוד
התנקזה לביקור בבית הספר הכי קיצוני (ויש שיגידו שמרני) בקשת הדמוקרטית...
הילדים חוו למידה שהיא באמת בכל מקום, יזומת תלמידים, ללא ארגון מוקדם
(בערך) כשהחוקים והכללים שולטים בכיפה!! וכמובן גם היחסים... לאחר החוויה
המשיכו הילדים והצוות להתרעננות בעין תינה. ביקור בית הספר החדש אלי מרחב -
ביום רביעי הגיעו מספר הורים וילד אחד לביקור מיוחד ומרגש...לאור העובדה
שמנהלת המחוז הכריזה השבוע על האישור הסופי להקמתו של בית ספר דמוקרטי
במועצה האזורית גלבוע! בית הספר יקום בבית השיטה ויתחיל עם כיתות א-ג. ת
הביקור הובילו ילדי גזוז שרובם ילדים שנמצאים בבית הספר משנתו הראשונה היה
מרגש לראות אותם מדברים את הוויה הדמוקרטית הבית ספרית כאילו היא קיימת מאז
ומעולם ומולם יושבים הורים נרגשים וחוששים כפי שאתם ואנחנו היינו רק לפני 6
שנים!! אנו כמובן מברכים על הקמתו (גם היינו שותפים בעזרה וייעוץ
כשנתבקשנו) ומצפים לשיתופי הפעולה בעתיד!! פרידות משתי מורות - השבוע נפרדנו משתי מורות. מור
יצאה לחופשה שלפני לידה ונפרדה מאיתנו באופן זמני - אנו מאחלים לה כמובן
שהכל יעבור בהצלחה ושתחזור במהרה... שיר תחליך את מור במרחב ובחונכות. איריס מרמור
הגיעה אלינו ביום שני לפרידה אחרי שהשנה יצאה ללידה וחופשת לידה ארוכה.
איריס לא תחזור אלינו בשנה הבאה ואנו מאחלים לה הצלחה והנאה בחיפוש ודרך
החדשה\ ישנה שהיא בוללת לעצמה וכמובן הרבה אושר עם אילה הקטנה... ומה הלאה... הודעות חשובות
ולסיום, בין
יום ירושלים לחג שבועות יש קשר לא כתוב ולא מודע... הקשר הוא לאומיות
ועמיות... נכון, בתקופת התנ"ך הלאומיות עוד לא הומצאה אבל אותו ערבוב בין
שני עמים והיכולת לחבר על ידי אהבה שמדגישה את החיבור ולעיתים גם את ההפרדה
(הרי אהבתם של רות ובועז לא הייתה מעניינת אילולא שונותם הלאומית\עמית).
גם ירושלים שהיא הרי עיר יבוסית והפכה ליהודית... מה הופך מישהו לשייך לעם
מסוים או ללאום? הנה... רות המואביה הפכה ליהודיה על ידי משפחה ואהבה
ואפילו באופן מאד סימבולי היא משורשיו של שושלת בית דויד שבאופן סימבולי
לקח עיר יבוסית אותה כבש והפכה לבירת השבט והעם. האם
שמחת עם שניצח במלחמה איחד את בירתו לצד הפסד של עם אחר הם הכרח? כיצד
הופכת עיר לקדושה למרות שהיא לא מופיע אף לא פעם אחת בקוראן? מדוע אנחנו
בודקים אחרי פיגוע במנצ'סטר אם היו שם ישראלים ו\או יהודים? הרבה
שאלות שמבקשות מאיתנו לנבור בקרקעית תחושת השייכות שלנו ולבדוק מהי באמת
אומרת לנו? מה המשמעות הגדולה של להיות אנגלי או ישראלי או מצרי? והאם
המחיר הגדול שהאנושות משלמת על הלאומיות ווה את זה? יש בכלל דרך אחרת? יובל נוח הררי בשיחת טד מבקש לפתוח את עיניינו ולצלול לשאלות האלה... אמנם שעה של שיחה אבל בהחלט שווה את "בזבוז הזמן". שבוע טוב וחג שמח! |
דף הבית > סיכומי שבועות שעברו >
