20-24.10.13

נשלח 26 באוק׳ 2013, 13:11 על ידי Uri Elasar
שבוע מרגש עבר עלינו.
ראשית מזל טוב לאור המורה היקר שלנו שביום שישי התחתן עם גלית ואנו כמובן מאחלים לו (וגם לה) המון מזל טוב וזוגיות נפלאה.
לנעמה ונטע אשר נולד השבוע (יום רביעי בבוקר) אח קטן - מזל טוב למשפחה המתרחבת מכולנו.
השבוע התחיל עם סופו של השבוע הקודם בדו"ח פדגוגי טוב מאד שקיבלנו ממשה"ח ובעיקר אישור פדגוגי שהוביל אותנו לקבלת רישיון לשנת הלימודים הזאת!!
נדמה שהכרה זאת של משרד החינוך אחרי שנתיים וקצת היא עוד אבן דרך במסלול הצמיחה וההקמה שלנו כבית ספר שהוא חלק מ... ולא מחוץ ל...
המפגן הדמוקרטי שהחל בשבוע הקודם בהפגנות המשיך לחלקו הביורוקרטי, מעגלי הסכמה ואסיפה שדנו בנושא קיצור הזמן שלנו. ההחלטה על קבלת הקיצור הייתה ברוב קולות כשהנושא העיקרי היה מדוע לא התייעצתם איתנו? מדוע לא שאלתם אותנו? וכמובן - מדוע לא הבאתם את זה לאסיפה...
הוחלט על הקמת צוות שיביא בפני האספה הצעה מה יכול הצוות החינוכי ו\או הניהולי לקבוע מבלי להביא לאסיפה לאישור ומה לא. הכל כמובן תחת עיניה הפקוחות של החוקה!
יש מסורות חזקות מהחיים... אחת מהן היא השקשוקה של אייל בטיול החקלאות (לרפת וללול). גם השנה נערך הטיול וגם הפעם שכה מי שהלך לטיול לשקשוקה של הד"ר האמתי אייל תירוש!!  השבוע מלבד שקשוקה אפשר היה לראות בבית ספר בין היתר גם בנות רוקדות ברחבי החצר האחורית, לדליה בשיעור מחול נמאס שעוברים לה בין הרגליים ומפריעים למהלך השיעור והיא עשתה מעשה ויצאה החוצה... מה שנוצר שם הייתה חווית ריקוד מיוחדת... את כל אלה ועוד ניתן לראות כמובן בגלריה של חודש אוקטובר.
הגש"מים החלו תופסים תאוצה והילדים יותר ויותר משתמשים בהם והם הופכים לכלי שדרכו יכולה הקהילה לייצר קווים אדומים ובמקביל לייצר שיחה על בעיות בין הילדים עצמם.
פרויקט מרגש נוסף שאנו מתחילים השבוע הוא בתחום האומנות. מפקח מחוז צפון לתחום האומנות בחר בנו לקחת בו חלק ביחד עם בית ספר מהמגזר הערבי. הפרויקט יעסוק בנושא השנתי של משרד החינוך: "האחר הוא אני" ויוצד בלשכתו של שר החינוך. בכמעט שבת הקראנו "קול קורא" לילדים שרוצים להצטרף וביום שלישי תערך פגישה מקדימה בה יינתנו פרטים נוספים. איריס כמובן תוביל אותו ואנו נרגשים להצטרפותנו בפועל למיזמים "ממלכתיים" וגם ליציאתנו מחומות בית הספר ולהכרות הקרבה עם בית ספר, תרבות וילדים אחרים.
השבוע הבא עלינו לטובה גם יביא עמו יציאה ראשונה השבוע של מרחב ניצנים להצגה של סל תרבות.
ולסיום,
פרשת השבוע היא חיי שרה. מוזר להתחיל פרשה ששמה הוא חיים כלמעשה היא נפתחת במותה של שרה... אבל זה לפחות נותן לנו פתח למחשבות חדשות ומעורר בנו את שרירי המוח... אם מתקדמים מעט בפרשה אנו מגיעים לסיפור השידוך של יצחק לרבקה. עבדו של אברהם הגיע לבקשתו של אדונו, לארצו ומולדתו של אברהם - לא, לא כנען אלא חזרה למקום הולדתו. אברהם יש לזכור לא ממש בחר להגיע לכנען אלא צווה והלך אחרי גורלו. רבקה לעומתו אחרי שהשקתה את העבד ואת גמליו בוחרת ללכת אתו (טוב, כמויות המתנות והתכשיטים גם עזרו) ומדגישה ב]נינו את ההבדל בין גורל לייעוד.
ממש כשם שאנחנו מדברים על הציונות (שם בפרשה אנו עדים לחלק מהאתוס של השיבה לציון) ניתן רגע להסתכל עלינו בבית הספר הדמוקרטי הצעיר שבשנתיים הראשונות אמנם בחרנו ללכת אליו ולבנות אותו (אף אלוהים לא ציווה עלינו) אבל תחושת אחדות הגורל (המאבק המשפטי בתחילת הדרך, ההקמה דרך מאבק וכו') עזרה לנו להתגבש ולהתקדם כקבוצה. השנה הזאת שהיא שנה שלישית בסף הכל להקמתנו אנחנו מחפשים יותר את הייעוד, אחדות הגורל נרגעה קצת... כבר לא מנקים את בית ספר פעמיים בשנה. והבחירה הופכת להיות יותר מוחשית וברורה. האם המתנות משכו אותנו לכאן? מתנות חינוכיות כמובן... כדאי להיעצר ולבדוק האם ישנו ייעוד שמוביל אותנו, האם יש משהו מלבד ילדנו וטובתם העכשווית שגם לו יש חלק בקבלת ההחלטה להיות חלק מהמיזם החינוכי הזה. יש הטוענים שלא ניתן לבנות משהו רק בגלל שהוא טוב לי אלא צריך להיות גם חלק שאני מרגיש שייך אליו, שותף למשהו שהוא חשוב \ משמעותי \ תורם... רבקה לא ידעה מה מחכה לה כשתגיע לכנען ליצחק. היא ידעה שכנראה טוב שם לפי המתנות והעבד החביב. אבל בתוך ליבה היא חשה שמלבד המקום מחכה לה שם אהבה גדולה ואם נאמין לדברי חכמים אז גם תחושת שליחות שהיא חלק בלתי נפרד מכל מסע, לוותה אותה ועזרה לה בפרידתה ממשפחתה ועלייתה לכנען לפגוש את יצחק.
שבוע טוב.

Comments