19-23.1.14

נשלח 25 בינו׳ 2014, 9:49 על ידי Uri Elasar
מחצית ב' התחילה בקול תרועה גדולה... ועברנו בהצלחה את שבוע התנסות. עדיין נכונו לנו בשבוע הבא הגרלות ושינויים אבל אין ספק שכמו שיכולת בחירת המערכת השתפרה כך גם ההבנה לאם הולכים ומה עושים ובעיקר ההסתגלות לקראת שינויים והגרלות.
השבוע עברנו לצד שבוע ההסתגלות גם פגישות הורים חשובות וטובות. ניתן היה לראות עד כמה חשובות היו השיחות בבניית היחסים והאמון בין הצוות להורים. התהליך כולו של הערכת הילד, המשובים והמכתב הדיאלוגי שמו את יחסי איש צוות - ילד במרכז ואילו היחסים שנבנו עם ההורים היו תלויים ביחסים האישיים ובאופי של כל חונך ואילו שיחות ההורים אפשרו מפגש פורמלי שני אחרי שלב ההכרות והיחסים שנבנו. אנו רואים את תהליך האמון וההכרות כשלב חשוב והכרחי ביצירת מצע טוב לצמיחה והעצמה של כל ילד ומרגישים שברב המקרים כך זה נעשה.
השבוע גם קיבלנו טיול על טהרת וועדת טיולים שהולכת ומתגבשת. הוועדה נמצאת בתהליך של הפיכתה לגורם המשמעותי שמנהל ומוביל את טיולי בית הספר ועל כך אנחנו כמובן מברכים.
ההיבט המערכתי מביא אלינו את תחילתו של תהליך הרשמה וכבר נרשמו עשרות רבות של מתעניינים לימי החשיפה שיתקיימו בפברואר (מי שרוצה לשלוח את קרוביו וחבריו שישלח אותם מהר לאתר ולדף הקליטה להירשם - ההרשמה עד ה 29.1.14). במקביל מתבצעת ההרשמה הפנימית לילדים שכבר לומדים בבית הספר ואנו קוראים למי שעדיין לא שלח את הטופס לשלוח אותו ולמי שיש שאלות נא לפנות אלינו.
וועדות רבות המחצית התחדשו ואחת מהם היא וועדת אסיפה שמתנהלת כרגע על טהרת מרחב צעירים ויושבת הראש החדשה היא עדן לוין. באסיפה השבוע אושרה וועדת אסיפה והוצגו הוועדות הנוספות.
גם תהליך ההכרה של משרד החינוך בבתי הספר הדמוקרטיים הולך ומבשיל לידי הכרעה ובשבועיים הקרובים צפויי להסתיים התהליך כולו כשהרוחות הנושבות ממנו הן אופטימיות להכרה בפדגוגיה הייחודית של החינוך הדמוקרטי והכנסה רשמית של בתי הספר הרוצים בכך לחינוך הציבורי.
ביום הלמידה ואספת ההורים שיתקיימו ב 3.2 נרחיב על כך את הדיבור ונסביר על המהלך כולו.
בשבוע הבא אנו פותחים בהתרגשות רבה את שנת "צועדים להתבגרות" של ילדי שכבה ו'!! אמנם הילדים החלו בתהליך בניית השנה אבל ביום שני בערב יחוברו ההורים לתהליך ולמה שהולך להתבצע.
לסיום,
השבוע התפרסם המקרה של אדם ורטה, מורה באורט טבעון שהושעה על כך שהביע דעות פוליטיות וערכיות כלפי צה"ל בשיעור אזרחות. ניתן להתחיל את הוויכוח הפוליטי מה מותר ומה אסור להגיד על צה"ל או לא... וניתן להוקיע או להצדיק את המורה. אולי לא כדאי להיכנס לפלונטר הזה מכיוון שהאמת כאור לא נמצאת במקום אחד ובוודאי לא שייכת לצד אחד. למי שמעוניין לשמוע ממקור ראשון את ההקלטה של השימוע שנערך לו מוזמן להיכנס ללינק הבא ולשפוט לבד: http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2225350 זהו מאמר ב"הארץ" שניתן גם לקרוא בו אבל ניתן גם רק להקשיב להקלטה של השימוע...
מה כן ניתן לקחת מהמקרה המצער הזה?  האם במדינה דמוקרטית אזרח אמור להחליט ולקבוע את עמדותיו על פי ידע מקדים וברור עובדות? האם במדינה דמוקרטית יש זכות להביע דעה? האם במדינה דמוקרטית אדם חייב להחליט החלטות מוסריות? האם במדינה דמוקרטית מחויב אדם להצביע בקלפי או לעשות מעשה אזרחי על פי צו מצפונו ואחרי שהבין באופן ערכי את משמעות מעשיו או בחירתו? 
אם התשובות לשאלות הללו היא כן אזי מחויב איש חינוך ללמד תלמידים ולהוות דוגמה אישית שאכן יש לו דעה. כמו שאמר אדם ורטה בשימוע, אין הוא אמור לשכנע או להטיף, הוא אמור להראות את מגוון הדעות והנרטיבים וכמובן לפעול בהתאם לחוקי המדינה ואז הוא מחויב להביע דעה מכיוון שאם לא, ילמדו התלמידים שהכול פילוסופיה, שהכול באוויר ושאין קשר בין המציאות לבין הדיונים בכיתה. ערכים לא נלמדים על הדף אלא על ידי דוגמה אישית ומעשים. מחויב המורה לכבד את כל הדעות ולא להפעיל שום מניפולציה שתעדיף את דעותיו על פני שעות תלמידיו או תעדיף דעות תלמידים מסוימים על פני תלמידים אחרים. על מנת לייצר אזרחים בעלי דעות ויכולת השפעה עלינו לעודד אותם לעשות כן גם בכיתה ובשיעור ואנו להזכירכם חלק מהשיעור.
הטענות כלפי חינוך שהוא אמור להיות לא פוליטי הן אמירות בעייתיות מכיוון שהחינוך כולו הוא פוליטי - החלטה על טיולים למקומות מסוימים היא פוליטית, הכנסת סופרים וסיפורים מסוימים לסל הלימוד לצד אלו שמושארים בחוץ היא פוליטית, השימוש במילה כזאת או אחרת בלימודי ההיסטוריה היא פוליטית וכל שר מכניס את דעותיו למערכת החינוך.
החכמה היא לייצר סביבה לימודית שמאפשרת את מגוון הדעות ונותנת כלים לתלמיד לייצר דעות משל עצמו ואם אפשר דעות חדשות וייחודיות לו! מערכת חינוך אמורה להיות ביקורתית כלפי הסביבה וכלפי עצמה ואדם \ תלמיד אשר יודע להסתכל על עצמו ועל סביבתו במבט ביקורתי ובעל יכולת להבין את ערכיו ולבדוק אותם הוא כנראה יהיה אזרח טוב ופעיל למען שינוי המציאות שבה הוא חי.
פרשת משפטים שהיא פרשת השבוע מביאה לפתחנו דינים רבים (שחלקם נראים לנו לא רלוונטיים לימינו) ובני ישראל שמשה מקריא להם את הספר מבראשית אומרים לו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:"(שמות, כ"ד פס' ז) המשמעות של המשפט הוא כמובן אמונה שלמה בדבר האל ללא פקפוק ועם זאת יש סתירות רבות בעולם התרבות היהודי לדעה זאת בעיקר כשמדובר באדם שעומד ומחליט... ואכן ניתן לפרש והגיד שיש מקומות בהם אדם עומד עם עצמו וצריך להחליט היכן עובר הקו האדום שלו, היכן הוא מחובר בנימיו להבנתו ודעתו וחייב לאומרה. ממש כפי שהקוד המוסרי של צה"ל אומר שעל חייל לבדוק אם הפקודה שנאמרה לא מתנוסס מעליה דגל שחור (שאסור לבצעה) כך חייב איש החינוך לבדוק את עצמו האם הוא אמתי עם עצמו כשהוא עומד מול תלמידיו, שהרי איך ילמדם להיות אמתיים עם עצמם וסביבתם אם לא יהיה הוא כזה?  כאשר אדם אמתי עם עמו ועם דעותיו כשהוא נמצא במצב שעמד אדם ורטה הוא קודם עושה ואז שומע... הוא עושה באמונה ולב שלם ואחר כך יכול להיות פנוי ולהקשיב ולשמוע ללבו ולמחשבותיו אודות המעשה.
האם זה תמיד טוב? לא בטוח... אבל ככל שאדם מודע ויודע את גבולותיו היטב כך המעשה החינוכי שלו נעשה ברור יותר ונכון יותר.
שבוע טוב!
Comments