15-19.12.2013

נשלח 21 בדצמ׳ 2013, 10:15 על ידי Uri Elasar   [ עודכן 21 בדצמ׳ 2013, 10:16 ]
שבוע טוב לכולם,
הגשם והסערה פסקו השבוע ולאט לאט גם הקור התחמם מעט אבל אצלנו המשיכה הסערה בחוויות הילדים מביקורים בשלגים השונים במהלך סוף השבוע ולפעמים גם בימי חופש יזומים במשך השבוע. הגדיל לעשות היה בן יערי (ממרחב צעירים) שהביא אתו מהביקור בשלג צידנית מלאה בשלג ויזם מלמת שלג בזמן הסדנאות!!! היה כייף גדול.
השבוע ציינו בבית הספר את שבוע הפרטיות ובו נערכו פעילויות רבות בנושא (דיונים, המחזות, סיפורים וכו') כשביום חמישי ביקר אותנו דותן (בעלה של אריאלה) והעביר למרחב צעירים ובוגרים הרצאה מאלפת על האינטרנט והזהירות הנדרשת כשנכנסים למרחב הוירטואלי. המון תודה לדותן על ההתנדבותו ועל המידע החשוב שקיבלו הילדים. בעקבות ההרצאות נדמה לנו שחשוב להורים כולם לעבור הרצאה שכזאת ואנו נערכים לעשות זאת בעתיד.
את שבוע הפרטיות סיימנו כפי שהתחלנו - בהצגה ב"כמעט שבת" בה אותם ילדים (למעט אמיר שהיה חולה) הציגו שוב מקרה של פגיעה בפרטיות של ילד והפעם הוצג גם הפתרון והסוף הטוב... מתן ויובל קציר שוב הפגינו כשרון משחק משובח!
האסיפה השבוע דנה בנושא ההסעות. להפתעתנו הרבה הגיעו ילדים שלא עולים על ההסעות ואילו לא כל ילדי ההסעות הגיעו לאסיפה. האסיפה הייתה מהמעניינות והערות שהיו לנו השנה והרבה הצעות חוק הוצעו - לא הספקנו להצביע ולכן ההצבעה על ההצעות יתקיימו באסיפה של השבוע הזה.
בנוסף אושר באסיפה לקיים יום אשרור החוקה. ביום שלישי השחרית תתארך והילדים ילמדו מהי החוקה (בהתאם לגיל כמובן) ובאסיפה של אותו היום תתקיים אסיפת חובה בה תאושרר החוקה. באותו יום גם נציע להכניס את "כמעט שבת" כאירוע חובה לכלל בית הספר לתוך החוקה (הסעיף כבר אושר אבל יש לקיים הצעת חוק מיוחדת על מנת שהוא יעבור).
בלי ששמנו לב המחצית בפתח ואתה התעודות והמשובים... במשך כל שנות קיומינו חשבנו רבות על דרכי ההערכה שלנו והתעודות. השנה ישבנו צוות מיוחד שחשב שוב ולעומק וביחד הגענו לפורמט שונה של תעודות וההערכה. בקרוב נגיש אותו לכם ונסביר אותו. ובכל אופן בשבועות הקרובים יוקדשו החונכויות לעניין וגם תהליך המישוב בשיעורים יתפוס תאוצה... אולי לא תרגישו בזה אבל אנחנו כבר שם!
ולסיום,
השבוע מתחילים (אלו שמתחילים...) לקרוא את ספר שמות והפרשה הראשונה היא כמובן פרשת שמות! "ואלה שמות..." מעניין שפרשה שהיא תחילת סיפורו של עם ישראל  המעבר ממשפחות \ שבטים לעם, מתחיל דווקא בשמות שהם החלק הפרטי ביותר (ואולי לא?) של בן האדם ויחד עם זאת מעיד אולי רבות על מוצאו התרבותי ועמו. משה שהוא מרכז הפרשה גם הוא שם שמעיד על סיפורו (כי מן המים משיתיו) ובעתיד יהפוך שמו לשם גנרי של מנהיג... מה אומר השם? על מה הוא מעיד? האם הוא משנה משהו? אחד הוויכוחים הסוערים מימי הקמת בית הספר היו מה יהיה שם העמותה... עיקר הדיון שערך כמה שעות ויצר ענני עצבים מעל אלון הגליל היה האם תקרא "דמוקרטי בעמק" או "רוח דמוקרטית בעמק"... היום זה נשמע ילדותי ואפילו קטנוני אבל השמות מרכזים אליהם את תמצית העניין ומן ההיבט הרוחני והערכי יש בהם משהו שממצה את הגרעין האמתי של הדבר עצמו. אם השם היה אחר היינו במקום אחר היום? שאלה שלעולם לא נדע אליה את התשובה וכנראה שלכן אין היא משמעותית. אבל מה השם אומר ומה הוא טומן בחובו היום, היא שאלה שכדאי לשאול את עצמך... מדוע השם נועם או נועה ממשיכים להוביל כבר כמה שנים כשם העיקרי בישראל? מדוע בשנות הקמת המדינה אורי או דני היו שמות נפוצים? מחקרים רבים וספרות רבה נכתבה על העניין הזה ועדיין מתמיה איך הורים יכולים "לבזבז" שעות רבות בניסיון למצוא שם לבנם או בתם ועם זאת כולנו עושים זאת ברמה כזאת או אחרת...
אז, אין שם מיוחד לשבוע הקרב ובכל זאת כולנו מקווים שהוא יהיה שבוע טוב ונעים.
באווירה ערכית ומכוון אחר לגמרי, כמה מילים של דב חנין (מתוך הפייסבוק) על פרשת שמות ופרשת הפגנות העובדים הזרים שהיו השבוע:
פרשת שמות מתארת את תחילתו של מרד העבדים הראשון, המהפכה החברתית הראשונה שתועדה בכתובים. וזה, הרי, סיפור שאנחנו מצווים לחשוב עליו כאקטואלי לגמרי: ״בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מארץ מצריים״ - הרעיון הוא שאיננו מדברים רק במה שקרה למישהו אחר שם ואז, אלא במה שקורה לנו כאן ועכשיו. כשחושבים על השבוע שהיה לנו כאן, חשיבה אקטואלית כזו לא דורשת שום מאמץ. 
בדברי על הפרשה התמקדתי בחמש נקודות:
ראשונה - הדינמיקה של הרוע. רק בהדרגה פרעה מגיע לתכנית ההשמדה שלו (חיסול כל הבנים הזכרים): זה מתחיל בטיעון דמוגרפי-בטחוני (״פן ירבה והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו״) וממשיך בבניית גטאות (״ערי מסכנות״) ובתכנית שעבוד. הרצח הוא רק סוף הדרך. 
שניה - חשיבות הסירוב המצפוני. הסיפור של עם ישראל מתחיל ביכולת לומר לא: במיילדות העבריות המסרבות להוראת הרצח שהוציא השליט העליון ובבת-פרעה המפירה את החוק הבלתי צודק ומצילה את משה מן התיבה ביאור. 
שלישית - משה כלוחם צדק: מתערב לצד העברי המוכה ע״י מצרי אבל בהמשך גם לצד העברי המוכה ע״י עברי אחר. לצדק אין גבולות לאומיים. 
רביעית - משה הוא גר בארץ מדיין ובני ישראל הם גרים בארץ מצרים. חובת הצדק לגר היא הציווי הרווח ביותר במקרא: ״ואהבת את הגר אשר בשערייך״ - דרישה קשה וקיצונית - אבל בעצם חיונית לחלוטין.
חמישית - תפקיד נציגי המדוכאים ואיך מתייחסים אליהם המדכאים. שימו לב למה שפרעה אומר למשה ואהרון שבאים אליו בדרישה לחופש: ״למה, משה ואהרון, תפריעו את העם ממעשיו? לכו לסבלותיכם״. שמעתם כמה שרים השבוע? אין בעייה של דיכוי ואין זעם של מדוכאים. זה הכל הסתה של חברי כנסת מרגיזים.
שבוע טוב!
Comments