דף הבית‏ > ‏

שיח קהילתי

פרוטוקול עץ דמוקרטי (ערב למידה), אפריל 2017



שיח בנושא מעורבות תלמידים בניהול בית הספר

נוכחים: טלי גיא, עינת גל, עינת שרף, אייל תירוש, מור מילת, שלומית שמש, מיכל קורן, יוני (אבא של שחר), גלית, מאיה רוזנבלט.

וועדת גש"ם: במחצית הראשונה היו 5 תלמידים. במחצית שנייה היו 3 תלמידים. ניהול בית ספר משותף הוא עיקרון מרכזי של בתי הספר הדמוקרטיים (דמוקרטי חדרה, הוותיק, באמת מנוהל ע"י תלמידים). אצלנו יש מיעוט משתתפים בוועדות ובניהול. למשל, יש ירידה משמעותית בשימוש בגש"ם. מה זה אומר על ההתנהלות ועד כמה המורים לוקחים על כך אחריות?

אסיפות: מיעוט משתתפים באסיפות. החלטות משמעוות מתקבלות ע"י הצוות והמבוגרים ולכן הילדים לא מגיעים.

עינת: יש רצון לשתף את הילדים באספקטים שונים של ניהול ביה"ס אבל זה לא הולך. אולי צריך לזהות את המקומות שיענינו את הילדים. למשל: נועה רצתה להביא הצגה לביה"ס. אפשר למצוא מיעוט ילדים שיעניין אותם ויעבדו על זה, למשל על תרבות. במקומות שבהם אין השפעה אמיתית התלמידים מזהים את זה אז אין טעם.

גלית: אין יותר שעת וועדות, אלא הן מפוזרות. זה יצר קושי בבית לבחור בין וועדה אהובה לשיעור אהוב. אולי כן לחזור לפורמט הקודם. או לחשוב איך לפנות מקום.

שלומית: חיבור סקר לאילו וועדות וצוותים הילדים יהיו מעוניינים להשתתף בהם ואז אפשר יהיה להקדיש לכך שעה.

מיכל: העניין של התלמידים הוא משמעותי, אולי צריך להציע דברים/נושאים נוספים.

יוני: האם יש הבדל בין התלמידים מכיתה א' לתלמידים האחרים?

מאיה: יש הבדל משמעותי בין הילדים.

מור: גם הבדלים גילאיים.

אייל: וועדת אירועים דיברה לתלמידים ולכן היתה בה נוכחות גדולה יותר. ואני שואל, מה המקום שהתלמידים צריכים להיות מעורבים ועד כמה?

מאיה: המעורבות במסע שטח היתה גבוהה וזה מעולה. בטיול השנתי פחות וזה היה משמעותי. אני חושבת שילדים מגיל מסוים צריכים להיות יותר מעורבים בהכל. לדוגמא, בקבלת מורים (אבל לא בפרידה מהם).

עינת: לשלב את המינוף של ניהול בית הספר בתוך התיכון- לנצל את המומנטום. מקומות מסוימים שבהם יש צורך ביותר אחריות וסמכות יפתחו רק לגיל תיכון, גם לשם תחושת העצמה וגם לשם ניהול אמיתי של בית הספר.

מור: עלתה דילמה עד כמה לשתף תלמיד וועדת מערכת בחשיבה על מערכת לשנה הבאה.

שלומית: שיקוף ושיתוף אמיתי של התלמידים גם מול השיעור של למידת קשיים אמיתיים בחיים.

אייל: ככל שאנחנו נשחרר את הפחד, ההבנה של התלמידים בין מקומם למקום המורים תתבהר.

לסיכום:

-          נושא חשוב. לכן אנחנו פה. נאמרו דברים חשובים, מקווים שיתקדמו.

-          שיח שמתבקש בתהליך צמיחה של ביהס; איפה נמצאים ואיך מתקדמים למקום יותר דמוקרטי ושיתופי.

-          חשוב שיהיו יותר ילדים שישמעו על מה מדברים. למשל, עץ דמוקרטי בביה"ס.

-          מה הצעד הבא, מה עושים עם מה שעלה, מי צריך להיות מעורב?

-          לבדוק על ידי סקר בקרב התלמידים איך הם רואים את המעורבות שלהם.

-          השילוב בין ההורים לילדים הוא מצוין. ההורים נתנו רוח גבית לרעיון של מעורבות תלמידים בבית הספר.

-          הקול של מאיה רוזנבלט מאוד משמעותי.

-          חשיפת הורי ותלמידי בית ספר לקיום הערב הזה ומה נעשה בו.

 

שיח בנושא קהילת בית הספר

נוכחים: ענבל ניסים, נדב (הגר א'), עירית חן, מירב זר, רחלי אבידב, מירב אגיוף, שיר, דליה, איריס רויזן, אורי, אורי סקאלי, יובל כרכום, טאבי כרכום, טל פרנקל

ענבל: חדשים בבית הספר. מחפשים את מקומנו.

אורי סקאלי: 5 שנים בבית הספר. נושא הקהילה אמורפי. מה המשמעות של קהילה? איפה הביטוי של ההורים במשולש היחסים? התפתחו מסורות. האם מייצגות אותי? כשנדרשים מתנדבים, אני קהילה אך בעניינים פדגוגיים למשל, מציבים לי גבולות ברורים.

מירב אגיוף: אך פעם לא חייתי בקהילה עד שהגעתי לקיבוץ. מתחברת לאורי בהיבט היחסים של קהילת ההורים ובית הספר. מה האופי הסגנוני של הקהילה אותה אנחנו מנסים לבנות?

אני לא מכירה הורים של ילדי המרחב.

 

איריס: המילה 'קהילה' מלחיצה אותי. מה מצפים ממני? רובנו חיים בישובים קהילתיים. גם לי חסר שלא מכירה הורים מעבר למעגל החברים הקרוב של ילדיי.

רחלי: בני לומד בתיכון בנהלל. לא מרגישה שיש שם יותר מידי קהילה. כולנו אנשים עסוקים. עד כמה אנחנו באמת רוצים את זה?

ענבל: אשמח אם תהיה בחירה בין אירועים קהילתיים במהלך השנה.

דליה: בית הספר הוא על אזורי. זו סוגיה שמעסיקה אותנו מאוד, עכשיו למשל, סביב ל"ג בעומר. אני מתחברת לנקודה שאורי העלה על הגבול. יש הרבה צרכים שעולים בשיחה ובכלל. מה מידת השותפות של ההורים? איך מדברים עם ההורים ולא אל ההורים?

מירב זר: לי לא נוח עם המילה 'קהילה'. כמה אני רוצה ומה מתאים לי? מה לא? יחד עם זאת, קיים רצון. לכן אנחנו כאן. מעלה את חוק המסכים. לא הרגשתי חלק מהדמוקרטיה. איך אני משפיעה על רדיוס גדול יותר ולא רק על ילדיי הפרטיים?

אירית: יש עמימות. רוב הילדים באים מישובים מאוד קהילתיים. אני מרגישה שיש ציפיות ממני כהורה אבל לא ברור לי כיצד להביא לידי ביטוי ציפיות אלה. נוצר קונפליקט שגורם לי להרגיש לא נוח. לתחושתי, להכיר ולהיות מוכרת זו המטרה. בנוסף, מעגלי הלמידה שהיו, רב גילאיים. זה מרחיק ממעגלי השייכות אליהם אני מחוברת.

טאבי: ציפיתי ליותר מעורבות. בית הספר מאפשר מינון. זה מודלינג טוב לילדים.

נדב: כשרציתי, הבאתי את עצמי לתוך הפעילות. אני רוצה להיות שותף. אני חושב שהאחריות היא עליי.

אורי אלסר: אני בשלושה כובעים: מנהל, אבא וחבר עמותה. קצת מבלבל. שיחה מאוד משמעותית. כך דמיינתי מעגל שיח. התחלנו 38 תלמידים, היתה תחושה של חלוציות. היום יש פחות צורך. יש מתח בין המקום ההורי, לצוות, לילדים.

1.      קהילה ותרבות- מהם הגבולות?

2.      קשרים/יחסים- מעגל חשוב ביותר. בעבר היה טוב יותר.

3.      מעורבות בניהול בית הספר.

היה ניסיון של ארבע שנים להקים גוף של הורים. ניסיונות שלא צלחו וכעת אנו מנסים להחיות מחדש. במידה ונצליח, יהיה מקום רב להורים להביע דעתם, להשפיע ולתרום. עמימות ובהירות הם חלק מהחיים ונוח להתחבא שם. הקריאה שלי, אחרי שש שנים, כשאנו מרגישים יציבים יותר, לפתוח שוב ולהבנות. מניח במרכז המעגל את הסוגיה של הציפיות מהמורים.

לסיכום:

-          מירב אגיוף: האחריות היא שלי, בידיי. שמחה שעוד הורים שותפים לתחושותיי.

-          מירב זר: מרגישה שותפות לתחושות.

-          אירית: הצורך במוכרות במסגרות אינטימיות של ילדינו וייצור מנגנונים מוחלטים של ההורים.

-          רחלי: צורך במפגשים אינטימיים. לנצל שחריות למפגשי הורים.

-          ענבל: כשהגענו לאירועים שונים, הרגשנו חלק מקהילה. גם היום הראשון.

-          טל: השיחה הבהירה לי את חוסר הבהירות של נושא והגדרת הקהילה עליה אנו מדברים.

-          טאבי: גם הזמנה לעשייה אישית וגם מהמערכת. תבקשו ואגיע בשמחה.

-          אורי סקאלי: צריך לעשות המשך לשיחה. שני סוגי מערבות: אינדיבידואלית וכזו שמעוגנת בחוק. מקומות ברורים בהם אני יודע שיש לי יכולת השפעה.

-          איריס רויזן: מאוד מעניין. מתחברת לעשייה ויוזמות במקומות ברורים ומעוגנים. לא רק עשייה אלא גם מחשבה על עשייה.

-          דליה: נושא ההיכרות עלה חזק ואני מאוד מתחברת אליו ומאמינה שיתרום גם לילדים. צריך להמשיך את השיח.

-          שיר: כמורה וכאחראית על לוז בית ספר, אני רואה לאורך השנה מקומות רבים בהם הורים שותפים ונוכחים (צעדים להתבגרות, שורשים, ערב מרחבים, חגים, מרוץ שדה, טיול שנתי ועווד...). יחד עם זאת, עולים קולות חשובים בשיחה הזאת ונדרש לחדד את הצורך והמענה הניתן.


שיח בנושא גיל התיכון

נוכחים: חני, הדס, רלי, גלי פלג, ברברה, ליאת, אורלי, זיו לאופר, אור, ניר, רוני וילדר, שרון שגב

חני: הרב גילאי הופך למטרד חלק מהילדים.

פתיחת שנה, סיום שנה.

המרחב הרגשי, הפיזי, דורש התאמה.

הדס: בפורים הפעילות לא התאימה לגיל ועוד דוגמאות. לא שאלו אותם מה הם רוצים. בוועדות אולי קשה להשפיע כי יש קטנים יותר.

רלי: המרחב, בשמו, תמיד יהיה "צעירים". הילדים לא ירגישו אף פעם הבוגרים. גם בתוך המרחב הם הכיתה הצעירה.

ברברה: גם בלימודים, כשהקבוצות מופרדות לפי גיל, הגדולים תמיד "עשו/היו זאת קודם".

ליאת: קשור גם לזה שהכל בבנייה ואין עדיין מסורת של מה זה להיות בוגר בבית הספר הדמוקרטי. האם אני מזדהה עם הגדרת הבוגר בבית הספר? נקודה נוספת, מיעוט בני אותם גילאים. לפעמים זה משעמם שאין "מספיק" ילדים גדולים.

אורלי: חשוב להבחין בין ט' של היום שתמיד יהיו הבוגרים בבית הספר לבין ז'- ח' שמתפתחים עם גדולים מהם. אולי יש פער בין מה "שמפריע" לילדים למה ש"מפריע" למבוגרים- אולי לילדים זה לא מפריע כי הם גדלו בתוך תנאים כאלה (מס' ילדים בכיתה וגדולים מהם או לא).

ברברה: השנתון הראשון הוא קשה, אבל הם הבונים את המסורת שאח"כ אחרים ממשיכים. באופן טבעי, ייווצרו קבוצות לפי יסודי, ביניים ותיכון כי הילדים פונים לכך וגם הצוות. כרגע, הם קבוצת מיעוט שבחרה בבית ספר דמוקרטי אולם בהמשך הם יתפתחו לקבוצות זהות שגם יוצרת מסורת.

עינת: אני רואה את השינוי שברברה מדברת עליו אצלי בבית.

גלי.פ: יש מתח בין מה שהם אומרים שהם רוצים לבין עקרונות בית ספר של הרב גילאיות. מצד אחד הילדים מתלוננים ומצד שני, הם גאים בעשייה שלהם עם הקטנים.

זיו לאופר: אני רואה את הרב גילאיות כחיובית למרות שבהתחלה זה יצר פער גדול במרחב. מסע השטח איחד את המרחב. אמא שלי רוצה שאשאר בבית הספר ואבא שלי רוצה שאעזוב כי אומר שאני שפן ניסיונות מכיוון ועדיין לא עשו פה בגרות. אני מתלבט ומרגיש שאין לי עם מי לדבר על זה בבית ספר.

אור דליות: אני לומד בבית הספר את זה שיש מקום לשגרת טבלאות וסדר ומצד שני, יש מקום לשינוי ודיאלוג/שיח. אנחנו יוצרים מסורת ומדייקים דברים. לדוגמא, ביום השואה בקרוב, אנחנו מבחינים בין שכבות הגיל מבחינת התכנים המתאימים. בצוות מרחב בוגרים, כל הזמן מדברים על אתגרים חדשים שפוגשים את המתבגרים שחווים תהליכים חדשים בבית הספר והצוות, צריך להפנים את התהליכים ההתפתחותיים הטבעיים. אני דווקא "חושש" מקיבוע המסורת שאנחנו יוצרים כי כרגע ה"בוגרים" זה הצוות ולא ילדים גדולים יותר.

ניר באור: העבודה במרחב בוגרים כאן מאוד מיוחדת.

איך מצמיחים מנהיגות בתוך בית ספר? איך אנחנו גורמים לאותם נערים ונערות, שמתלוננים לגבי התכנים, לייצג את עצמם בוועדות ושיהיו שותפים. התפקיד שלנו לזמן את ההזדמנות למנהיגות ולהיות קביים למי שבוחר לעשות את זה וגם לתמוך במי שבוחר לא ללכת בכיוון המנהיגותי. נקודה נוספת, היא מהן נקודות המרכז/ליבה שאנחנו רוצים לסמן לעצמנו כחלק מתהליך בניית התיכון (מרחבי למידה, משמעות קבוצה חברתית, מה זה למידה בוגרת...)

צריך לראות איך מתאימים את רעיון ההתפתחות של הילדים בתוך המרחב,  כמרחב וכיחידים.

 

ברברה: בקשת היה מפגש בוגרים והם אמרו שלמדו ויצרו בבית ספר הרבה יותר מ"רק" בגרות. בעניין ההתפתחות המינית, בקשת הוציאו חוק לגבי מגע בין בני זוג "מותר לעשות כל דבר שהיית עושה בסלון עם ההורים שלך ואורחים".

בית הספר קשוב ומתפתח ביחד עם הילדים ותומכים.

 

שרון שגב: יש גם צורך בוודאות. לא רק שינוי והתפתחות.

רוני וילדר: לכיתה ט' אין מודל הזדהות. כרגע מה שמגדיר אותם זה מה שקורה בחוץ.

לסיכום:

-          הזדמנויות נוספות למפגשים עם בוגרים.

-          חבל שלא שמענו היום את הבוגרים ש בית הספר.

-          ילדים בגיל בוגר צריכים למרוד.

 

שיח בנושא וועד הורים

נוכחים: עופר (שמשית), טלי מינצר, נעה + מתן (אלונים)

תועלת שבוועד הורים:

-          כוח מאסיבי, "כוח קנייה" שיוכל להשפיע בהתנהלויות מול המועצה. למשל: תמיכת המועצה בנושאים כמו הסעות ואחזקת המבנים.

-          הזדמנות לבנות שיטת עבודה ושת"פ מבוסס בין ההנהלה לוועד ההורים- כבר עכשיו, מההתחלה ושנים קדימה.

-          מינוף משאבים ויכולת הורים לתרום לביה"ס בתחומים שונים.

-          יחסי גומלין בין הוועד להנהלה, יוגדרו ע"י חוקים שישמרו על הכבוד ההדדי וקידום נושאים שחשובים לשני הצדדים.


שישיח בנושא האנגר

נוכחים: סהר, לי, יהודית מאיר, נטע שלי, מאיה גולדמן, עינב אשכול, אסף גרין, ערן גליל, בר גליל, אור גליל, שיר גליל, אורון אגאיוף, יובל הדס, אפרת הדס, אוריש, סיוון הלוי, עפרי הלוי, מאורי הלוי, רביד פלד- לאופר, דני רז.

הגדרנו שלוש מטרות שחשוב לנו לדבר עליהן:

-          עידוד הלמידה בהאנגר - כיצד "משווקים" את הלמידה בהאנגר, דאגה/ חשש מפני הימנעות של ילדים וילדות שונים מבחירה ללמוד בהנאגר.

-          יישור קו- מהו ההאנגר?

-          כיצד ההאנגר משתלב במערכת השעות?

עיקרי הדברים:

* הלמידה בהאנגר קצת מרתיעה. תחושה שמדובר רק בלמידה עצמאית ולכן הרבה ילדים נמנעים.

* המונח "למידה עצמאית" והמשמעות של בעלות על הלמידה הינן מילים אמורפיות מאוד.

 * מה בין לימוד בכיתה רגילה לבין למידה בספריה? איפה ההאנגר ממוקם על הסקאלה הזו?

* תחושה שהלמידה בהאנגר לא מעמיקה מספיק - מכאן נוצר השיח מהי העמקה? איך מודדים העמקה? מי קובע האם הייתה פה העמקה או לא?

* ההאנגר הוא סוג של בית ספר קטן בתוך בית הספר .

* שאלה - מה קורה כאשר לילד/ה קשה? מכאן נוצר השיח שיש לנו עוד לאן להתפתח במקום הזה. שאנו מבינים שהתמיכה הרגשית ללמידה מהותית ביותר. הבנה של הילדים שזה סוג של חונך....

* הצעה: לקבל עזרה מקצועית בשיווק הקונספט של ההאנגר לתלמידים. אולי יעקב הכט.

* תהליך בחירת הנושא : מורה חיפוש, מורה העמקה, מורה תוצר.

* האם ההתמקדות היא בנושא? בדרך? בשניהם?

* כשאנחנו הולכים לעבודה אנחנו עובדים עצמאית על הפרויקט. יש צפייה ממקום העבודה שלנו שנדע לפתור בעיות, לחשוב ביצירתיות ולהצליח להתנהל בתוך מערכות יחסים שונות - כך בדיוק מתנהל ההאנגר. הכנה לחיים "הבוגרים".

*תחושה שההאנגר הוא מאוד אטופי, מאוד חמקמק. קושי צפוי ביכולת לשווק ולהחזיק את זה. הצעה לנהל מעקב ופידבק קבוע לתוצר. מכאן נוצר השיח בצורך שלנו ל"שלוט" במה שהילדים שלנו לומדים/יודעים. הצורך לדעת ושיהיה ברור לכולנו בדיוק מה נכנס לתוך המוח. מה נלמד - האם זה בכלל אפשרי? האם זאת המטרה שלנו?

* להשקיע את השיווק במרחב בוגר והם יפיצו את זה הלאה...

* שיווק בצורה של טעימות

* לתת לכיתות ח' לטעום את יום רביעי הגדול כהכנה לכיתה ט.

* אני מזכירה את תחילת בית הספר שלנו. שהיינו צריכים רק את ה40 תלמידים בשביל להתחיל לרוץ. מרגיש לי שכך מתחילה הדרך של ההאנגר.

* הצגת תוצרים בכמ"ש

* לעשות מפגש דומה למה שעשינו היום עם הילדים.


שיח בנושא תקשורת ומידע

נוכחות: טל סקאלי, גליה כורם, דיאנה גרין

-          עדכונים שוטפים מבית הספר.

-          תקשורת עם הנהלה ועמותה.

רשימת בעלי תפקידים + תקשורת עם העמותה באתר


-       אם יש אתר, הוא צריך להיות מעודכן באופן שוטף.

-          בתחושה הפרטית, קשה להביע דעה שנוגדת את הדעה של ביה"ס.

-          היבט נוסף של מושג התקשורת- נגישות ושקיפות במידע ואפשרות להעלות נושאים לסדר היום ע"י גורמים שאינם עמותה או הנהלת ביה"ס.

-          להוציא מערכת של נהלים, של תקשורת והעברת מידע להורים.

 

 

שיח בנושא תהליך הקליטה לבית הספר

נוכחים: גלי רייפר, גבריאל, ליטל חן, רויטל קירשברג

-          ליטל: חסרה הקצאה ספציפית לקליטה. איש צוות ייעודי ללוות קליטה.

-          רויטל: 1. קליטה של משפחה על פני קליטה של ילד (כאשר יש יותר מילד אחד מאותה המשפחה בתהליך ההגרלות).

2. וועדת חריגים/אפשרות לבחון קריטריונים פרטניים, ייחודיים. שיטת "עוקף הגרלה" (בדומה לוועדות חברים/וועדות פרט ביישובים כפריים).

3. צוות מקצועי שמלווה משפחה בקליטה, מסייע/מגשר בין החלטות הנהלה להורים.

-          גלי: חונך שילווה ילד מרגע כניסתו/קליטתו בבית הספר (מהיום הראשון).

-          ליטל: סיוע וליווי באוריינטציה במרחב/ התמצאות במרחב בית הספר.

-          גלי: חודש- חודשיים ראשונים משמעותיים וקשים יותר מהמשך השנה הראשונה. מעלה שוב את הצורך בחונך שיזקק את הצורך של ההורה/ילד. איש צוות/מקצוע מכוון לנושא.

-          ליטל: פלטפורמה למפגשים חברתיים בעיקר על רקע היות בית הספר אזורי ממספר מועצות.

-          גבריאל: לשים לב לשנה הראשונה כשנה ייחודית/שונה. בנוסף, נדרשת התרמה לפני אירועים (חגים/טיולים/אירועים מיוחדים). יש להתייחס לחוויה של כניסה לבית הספר כאל כניסה לארץ חדשה ולשקול ביסוס מדיניות של מספר מפגשים קבוצתיים להורים במקביל לילדים.

-          רויטל: שימת לב/מחשבה לדומה ולשונה בין חווית הקליטה של ילד מיישוביי מועצה (שמכיר ויודע) לבין חווית קליטה של ילד מיישוב מועצה אחר שלא מכיר.

 

 

Comments