"איתרע מזלה של בתי והיא חיה בתקופת השיא של שיעורי הבית.
מסתבר שאין קורלציה בין שיעורי בית להישגים. לפי מחקר משנת 2005 שנערך על-ידי ג'רלד ק. לטנדר ודייוויד פ. בייקר מאוניברסיטת פן סטייט, חלק מהמדינות שמשיגות ציונים גבוהים יותר מארצות הברית במבחן TIMSS (מגמות בלימודי מתמטיקה ומדעים) – יפן ודנמרק, למשל – נותנות פחות שיעורי בית, בשעה שחלק מאלה שמשיגות ציונים נמוכים יותר, כולל תאילנד ויוון, נותנות יותר. למה להעמיס שיעורי בית אם העבודה הנוספת לא באה לידי ביטוי במבחנים, ולמעשה עלולה לגרום נזק? "זו תגובה לכל התהליך התחרותי, הכלל-עולמי הזה," אומר ריצ'רד ווקר, אחד ממחברי הספר Reforming Homework. "הורים דורשים מהילדים שלהם לקבל יותר שיעורי בית כי הילדים שלהם מתחרים נגד כל העולם."

האירוניה היא שחלק מהמדינות שמערכות החינוך שלהן משמשות דוגמה למערכת החינוך של ארצות הברית, הולכות בכיוון ההפוך: הן נותנות פחות שיעורי בית ומטמיעות תוכנית לימודים צרה יותר שמטרתה לעודד הבנה עמוקה ולא כיסוי נרחב.
בארצות הברית, או לפחות בבתי הספר שהבת שלי למדה בהם, שום מורה לא הקל בשיעורי הבית. לפי מחקר מאוניברסיטת מישיגן, הזמן הממוצע שהילדים משקיעים בשיעורי בית מדי שבוע גדל משעתיים ושלושים ושמונה דקות בשנת 1981 לשלוש שעות וחמישים ושמונה דקות בשנת 2004. נתונים משנת 2007, מסקר של המרכז הלאומי לסטטיסטיקות בתחום החינוך, מראים שהתלמידים האמריקאים בין כיתה ט' לכיתה י"ב משקיעים בממוצע 6.8 שעות בשבוע בשיעורי בית – מה שנשמע סביר למדי יחסית לכמות העבודה שמקבלת הבת שלי – וארבעים ושניים אחוז מהתלמידים אומרים שיש להם שיעורי בית במשך חמישה ימים בשבוע, ואף יותר. לאסמי יש כמה שעות עבודה מדי ערב. היא תקנא בבני גילה הפינים, שנדרשים בממוצע לעבוד רק חצי שעה כל ערב.

הגישות לשיעורי הבית מתחלפות במחזורים של כשלושים שנה, לפי האריס קופר, מרצה לחינוך באוניברסיטת דיוק ומחבר הספר The Battle Over Homework. עברנו מהעמסת שיעורי בית בגלל פחד מפיגור במדעים שהתעורר בעקבות הספוטניק בסוף שנות החמישים, לרגיעה אצל דור הוודסטוק של שנות השבעים בעקבות חשש מעומס יתר, אל הפחדים של שנות התשעים מפיגור אחרי התלמידים המזרח-אסייתיים. ההשתלחות הנוכחית נגד שיעורי בית נמשכת כבר זמן רב כל כך – היא באה לידי ביטוי בספרים כמו The Case Against Homework משנת 2006, שכתבו שרה בנט וננסי קאליש, ובסרט התיעודי משנת 2009, Race to Nowhere – עד שאולי אנחנו חווים כעת השתלחות נגד ההשתלחות, לפחות בבתי הספר המצטיינים. "אנחנו בנקודת השיא במחזור שיעורי הבית," אומר קופר. התחרות הגוברת בבתי הספר ובקולג'ים המצטיינים מביאה את ההורים לדרוש עוד שיעורי בית."

ולמי שמעוניין הלינק למאמר כולו: למאמר המלא