האסיפה

נשלח 15 באוג׳ 2013, 4:35 על ידי Lee Van Spier   [ עודכן 15 באוג׳ 2013, 4:35 ]
כידוע בתי הספר הדמוקרטים שונים אחד מהשני בצורה קיצונית. יש את "כנף", שם אין מערכת והילד צריך לבקש ללמוד כדי שילמדו אותו (אל תרימו גבה, יש בזה אותנטיות רבה) ומולו יש אותנו (כן אנחנו למי שלא ידע נמצאים על הקצה השמרני של בתי הספר הדמוקרטים...) שמחייבים ללמוד והמערכת היא מובנית ומחייבת. אז מה משתף את כולם? הדמוקרטיה - המבנה הפוליטי של מדינה בזעיר אנפין. כפי שכולנו למדנו בשיעור אזרחות ושחכנו מיד אחרי הבגרות... ישנן שלוש רשויות (מחוקקת, שופטת ומבצעת) ורשות קטנה אחת שמבקרת. 
האסיפה שעליה נדבר היום היא הרשות המחוקקת של בית הספר.
בבסיס חוקי בית ספר עומדות אבני היסוד שהן לא ניתנות לשינוי אלא על ידי קהילת בית הספר הרחבה (הורים, אנשי צוות, עמותה וילדים) בהתקהלות השנתית (הראשונה אמורה להיות בקיץ הקרוב).
על בסיס אבני היסוד עומדת החוקה שהיא חוקי בסיס שאותם ניתן לשנות ברוב מאד גדול (75%) מכלל קהילת בית הספר (מורים ותלמידים) ופרסום מראש. ואילו החוקים הם החוקים שעוזרים לנו לחיות ולפעול בגבולות בית הספר. את החוקים קובעת האסיפה. החוקים חייבים להיות מתאימים וברוח החוקה ואם נקבע חוק מנוגד לחוקה הוא מבוטל מידית. וועדת ביקורת שהיא כרגע הוועדה הנבחרת היחידה, אחראית על בדיקת החוקים ותקינותם.
איך חוק נולד? החוק יכול להיות יוזמה פרטית, יוזמת הרשות המבצעת (וועדות) או מתוקף תקנות מחייבות. אם היוזם הוא פרטי (אחד הילדים או המורים) אז הוא ממלא פתק שנמצא בלוח וועדת אסיפה, שם אותו בתיבה הצמודה ובכל יום שלישי נאספות ההצעות על ידי וועדת אסיפה לדיון.
וועדת אסיפה שמורכבת ממבוגר ו8 ילדים דנה בהצעות שמגיעות אליה דרך התיבה או בדרכים אחרות ומחליטה אם הן ראויות להיות מוצעות באסיפה או שלא. הסיבות לשלילה הן: זו אינה הצעת חוק - ואז מפנים את המציע לגורם שמטפל בנושא, לא מופיעים פרטי המציע על הטופס - ההצעה מבוטלת מיידית, ההצעה מנוגדת לחוקה - המציע מיודע על כך. וועדת אסיפה מחליטה מה יגיע לדיון הקרוב באסיפה על פי תאריך הגשת ההצעה, דחיפות, חשיבות.
וועדת אסיפה מתעדת את ישיבותיה בפרוטוקולים הפתוחים לכול ומפרסמת את ההצעה שעולה לדיון הקרוב בשלושה לוחות - אסיפה, צעירים ובוגרים.
ההצעה מגיע ראשית למעגלי ההסכמה - כל מרחב דן בהצעות החוק בשחרית של יום רביעי ועושה דיון מקדים על מנת להבין היטב את הנושא, לאפשר לכולם להתבטא ולעזור לכל אחד להחליט האם חשוב לו להגיע לאותה אסיפה או לא.
ואז...ההצעה מגיעה לדיון (אלא אם כן המציע לא הגיע לאסיפה ואז הצעתו מבוטלת - חוק חדש שעבר) ושם נערך דיון אודות ההצעה ומועלות הצעות נוספות לגבי נושא הדיון כשלבסוף מצביעים על הסעיפים השונים. אפשר לכתוב ארוכות על מה שקורה באסיפה - הדיון המעמיק, ההקשבה, הסדר, היכולת להבין, ההתפלפלויות.... תענוג צרוף! אבל בסופו של דבר עוברים חוקים המחייבים את כל באי בית הספר. החוקים מפורסמים גם הם בשלושת הלוחות.
נשאלה שאלה על ידי כמה הורים - האם מותר לנו להציע חוקים? שאלה חשובה ומעניינת. האם מותר לתושב חוץ שגר באנגליה להצביע? יש מדינות שמאפשרות דבר כזה ורואות באזרח באשר הוא חלק מהמדינה, רוב מדינות העולם הדמוקרטיות לא מאפשרות את זה מתוך הבנה שמי שחי במקום ועליו מופעל אותו חוק מן הראוי שרק הוא יוכל להשפיע עליו.
אצלנו המצב שונה, האסיפה היא מעל הכול כלי פדגוגי שבא להיות כלי לימודי וחינוכי. הכלי הזה יכול להיות מאד מניפולטיבי וניתן בקלות רבה (ולא מתוך רוע) לנצל אותו על מנת להשליט סדר ומשמעת מבלי לעשות זאת בדרך התהליך החינוכי. הסכנה היא שהורים שמשהו מפריע להם יבואו ובסמכותם הרבה ישפיעו ויובילו חוקים לא מותאמים לתהליך החינוכי ולרוח החינוכית של בית הספר. ראינו בתי ספר שאפשרו השתתפות פעילה של הורים באסיפה, נכווים קשות מהעניין. 
ישנן דרכים רבות אחרות בהם ניתן להשפיע ולשנות מה מפריע. ראשית שיחה עם הצוות החינוכי, צוות הניהול. דלתנו פתוחה תמיד ואוזנו קשבת. מכיוון שאנו רואים בהורים פרטנר חיוני להצלחת בית הספר (מכלל ההיבטים, כולל החינוכיים) הדיאלוג בין הצוות החינוכי להורים חייב להישמר ולהיות פעיל בכל זמן ודרך.
לסיום, האסיפה מהווה כלי חשוב להעצמת הילד ביכולתו להיות אקטיבי ומשפיע ובכוחו שלנות את מציאות חייו. עם זאת הוא חווה חברה ומיעוט, גבולות הכוח ומקבל דרכים להסתכלות על האחר והבנת הצרכים הכוללים של החברה בה הוא חי - נשמע גדול על ילד בכיתה א'? תתפלאו.
Comments